סילבייה דיי
(Butterfly in frost by sylvia day)
181 עמודים במודפס
"אני צריך אותך יותר מכל דבר אחר שאני צריך, אני אפילו מוכן לוותר למענך על הציור אם אצטרך. אם אי פעם אצטרך לבחור בין השניים אבחר בך"
אחת הבעיות הכי גדולות של הספר הזה שמגיעים עם ערימת ציפיות מפה ועד הודעה חדשה. הסופרת סילבייה דיי כתבה את אחת הסדרות הכי טובות לקריאה ואני מתכוונת לקרוספייר שזאת סדרה חובה לנשים, לא קראתם עדיין ? תרוצו.
לשקוע בעולם הדימיוני של גדאון קרוס ואווה טרמל, מופלא, מרתק, מסעיר, איזו טרילוגייה נהדרת, ממכרת בטירוף, מה הפלא שהגעתי עם ערימת ציפיות לפרפר בכפור ?
חיכיתי לספר הזה בקוצר רוח 🙂 הביקורות קטלו אותו ואפילו זה לא עצר אותי.
הכריכה משגעת כבר מושכת את העין, הגיבורים הראשיים דוקטור טיגן רנסום וגארט פרוסט, העלילה מסופרת מנקודת המבט של טיגן.
טיגן שבורה נפשית אחרי גירושין קשים היא עוברת לוושינגטון ופותחת דף חדש היא רוכשת בית מהמם ומכסה את עצמה בשיריון כדי לא להיפגע שוב.
גארט רוכש את הבית הצמוד אליה והיא נתקלת בו תרתי משמע והיא מוצאת את עצמה מתחתיו. גארט הוא צלם וצייר מפורסם, קשוח, ישיר יודע מה שהוא רוצה. הוא נשמה פגועה בעצמו, הוא איבד ילד לפני מספר שנים וזה משפיע עליו.
ההתחלה בין השניים לא טובה הוא כועס עליה כשהיא נתקעת בו והיא מוקסמת ממנו, היא מגיבה אליו והוא רק רוצה להתרחק ממנה.
זה מחזיק בערך דקה גארט מגיע אליה הבייתה ורוצה להתחיל איתה מחדש יותר נכון הוא דורש ממנה והוא מודיע לה באופן חד משמעי שהוא רוצה אותה היא לא עומדת בפניו ותוך כמה שניות מתנשקים. הופה מה המהירות לפני שנייה נפגשתם.
"אני מתנפל עלייך בכל הכוח , אני יודע, הייתי אומר שאני מוכן לשחרר קצת, אבל זה יהיה שקר, כי אני לא מסוגל"
גארט מתאהב בדוקטור הוא נחוש להשיג אותה לא מבזבז זמן וישר הולך על מה שהוא רוצה הוא רוצה את הדוקטור והוא ישיג אותה.
טיגן חוששת לבטוח במישהו אבל לא עומדת בפניו המשיכה בין השניים מאוד חזקה שתי נשמות פגועות שנעזרות אחת בשנייה בשביל לשרוד. גארט נחוש בדעתו לעזור לטיגן לצאת מהדיכאון יש בינהם אינטרקציה נהדרת והם משלימים אחד את השני.
אם כבר ביקורת ספרים אז הולכים עד הסוף נכון ?
המהירות שהדברים קרו סובבה לי את הראש, לא הרגשתי שאני מכירה מספיק את הדמויות, לפעמים חשבתי לאן אצה הדרך של הסופרת לאן את ממהרת ?
זה כמו סוג של נובלה קצרה ולא הכי מושקעת, המון חורים בעלילה שלא הבנתי.
התאהבות מהירה של הדמויות שבאה על חשבון העלילה. בסיום הספר לא הרגשתי שאני מכירה את הדמויות והטוויסט בסיום קראתי אותו מספר פעמים ועדיין לא הבנתי מה הסופרת ביקשה לומר. מה הקטע בכלל ולמה זה קשור ?
מה בכל זאת גרם לי לחייך ? אחת ל… ראיתי בגארט הבלחות מגדאון קרוס,
לסיכום:
קשה להאמין שזאת אותה סופרת שכתבה את קרוספייר, אכזבה גדולה ספר לא טוב כבד למדי אפשר בהחלט לוותר עליו.
בואו נדבר על סקס, לא משהו בקטנה פה ושם.
כוכב אחד במדד שלי
תקציר:
