קריאן קול
(No tomorrow by carian cole)
1098 עמודים בדיגיטלי
"הלכתי מיליון צעדים ואף אחד מהם לא הרחיק אותי ממך. כתבתי אלפי מילים ואף אחת מהן לא הצליחה לתפוס את דמותך. את רודפת אותי, את הכוח שמניע אותי, אני מאוהב בך וחושק בך בטירוף. אני רוצה להיות טוב בשבילך. אני רוצה לתת לך הכול"
בלו הוא הומלס הופתעתי זה לא רשום על הכריכה, זמר ונגן מוכשר מאוד ומכור לסמים, עקשן שלא סופר אף אחד וגם לא את פייפר האישה שהוא הכי אוהב, עושה רק מה שמתאים ובדרך פוגע בפייפר ואפילו לא נראה שאיכפת לו.
הוא כאן לזמן קצר אני קיבלתי את ההרגשה שכל רגע הוא אמור לעזוב ולהשאיר לב שבור אחריו.
פייפר ילדה חמודה ותמימה, היא ובלו נפגשים בפארק היכן שהוא מנגן נוצר בינהם קשר והם מתאהבים, בלו לא מתכוון לשנות את דרכיו הוא רוצה להמשיך לגור ברחוב לנגן בשביל כסף שאנשים נותנים לו, טוב לו כמו שהוא ולא משנה שפייפר מתכננת תוכניות שהם יעברו לגור ביחד ובלו יפגוש את המשפחה שלה.
באיזה שלב הכל מתמוטט הוא לא מוכן לפגוש את המשפחה ובטח שלא לגור איתה,
הוא לא מתנגד לסקס שהוא מקבל ממנה באופן קבוע אבל את כל השאר הוא לא מוכן והם מגיעים לעימותים לעיתים קרובות.
פייפר מבינה שהיא לא תשנה אותו והיא כל כך אוהבת אותו שהיא נותנת לו לעשות מה שהוא רוצה ועם זאת מגיע היום שהוא נעלם מהחיים שלה ומשאיר את פייפר שבורת לב ובהיריון.
"אני לא רוצה שתצטערי, חיפושית. אני רוצה שפשוט תקבלי את זה. אני לא הולך לגור איתך בדירה ולמצוא עבודה ולפתוח חשבון בנק ולפגוש את המשפחה שלך ולעשות איתך תוכניות. זה לא יקרה."
הספר הזה מעצבן אותי קשה לי עם דמות נשית שיוצאת כקורבן, דורכים עליה אפשר לומר שאפילו לא סופרים אותה ולא איכפת לה. ברגע שמתאהבים המוח מפסיק לעבוד ?
בסופו של דבר הוא מתייחס אליה רע והיא כמו אסקופה נדרסת כל עוד הוא איתה לא איכפת לה איך שהוא מתנהג אליה.
הבנאדם עזב אותה בלי הסבר יום אחד החליט ללכת והוא עזב למספר שנים ולא שהוא החליט לחזור אליה היא מצאה אותו לבד ואז כאילו כלום תוך 5 דקות הם כבר נכנסים למיטה.
מותק הוא מתייחס אלייך רע איך את נותנת לו ? כמה מילים יפות ממנו ואת נופלת שדודה כאילו לא קרה כלום ?
כל הזמן חיכיתי שמשהו יצא, עצבים, כעס, טינה וכלום היא מקבלת אותו בזרועות פתוחות.
מה ששובר אותה היא מגלה שהוא משתמש בסמים היא לא מוכנה לחשוף את הילדה לאבא המסומם שלה ועוזבת.
"נמאס לי לגמרי לנסות! אני לא רוצה לעשות את זה איתך יותר. לך תתמסטל ותדפוק את הראש ותהרוס לעצמך את החיים ואת הקריירה. כבר לא אכפת לי! אני לא רוצה שתתקשר אלי יותר אף פעם"
קשה לקרוא לזה רומן יש כאן שני אנשים שמתייסרים באהבה שלדעתי לא נועדה להיות.
מצד אחד כוכב רוק מסומם ואלכוהוליסט, שאחת ל… הולך לגמילה ומעורר בפייפר ציפיות שאוטוטו הם יהיו ביחד שלושתם וכל פעם החלום מתרסק מחדש כי הוא חוזר לסורו.
פייפר אישה מוכה נפשית שכל פעם מטפחת את חלום המשפחה שלה וחיה באשליות שבלו יפסיק להשתמש בסמים ויהיה בעל ואבא נהדר. היא שנים בהמתנה והיא לא מרפה אלא ממשיכה לאהוב אותו. סמרטוט ריצפה אמיתי.
החיים חולפים על פניה והיא עדיין נאחזת באפשרות שאולי פעם הוא יחזור ויתאפס על עצמו. לצידה נמצא מישהו שרוצה להיות איתה והיא עדיין בשלה. ההרגשה שקיבלתי שהיא מנסה ללכוד את הרוח וכמובן אין לה סיכוי.
"אני מרגישה כאילו רדפתי אחרי החלום לבלות איתו את חיי מאז ומעולם. זה היה כמו לנסות ללכוד פרפר — להתקרב כל הזמן קרוב כל כך ואז לראות אותו שוב עף ומתרחק מהישג ידי."
אין כאן מערכת יחסים אחת לכמה שנים לדבר בטלפון זה לא נחשב, חיבוטי נפש אהבה חזקה וזה נמשך שנים, הלו הגיע הזמן לעבור הלאה מספיק הכרת אותו לפני כל כך הרבה שנים הוא אפילו לא נמצא איתך ורק איכזב אותך למה את לא מרפה ? היא נאחזת בו גם שהוא עושה את הדברים הכי נוראים שיש היא מתעקשת שמקומה לצידו.
קראתי המון ביקורות טובות ואני מתקשה להאמין שמישהו באמת קרא את הסיפור, העלילה ארוכה ונמרחת לעיתים אפילו מייגעת.
קיבלנו את הסוף הטוב בלו מתיישר מפסיק להשתמש בסמים ואלכוהול והופך להיות גבר חלומותיה, תרשו לי לפקפק נו באמת… הספר עומד בפני עצמו ומסופר מנקודת המבט של פייפר לקראת הסוף יש בקטנה את נקודת המבט של בלו והוא יוצא רע.
"יש איזה כלל קוסמי שאם שני אנשים מרגישים שהם נועדו זה לזה, הם אמורים להיות ביחד ולא משנה מה? או שלפעמים אנחנו צריכים להתנתק מהאדם שאנחנו מאמינים שנועדנו להיות איתו? ואם כן… האם התחושה הזאת שהחצי השני שלנו חסר עוברת אי פעם?
לסיכום:
ארוך ומייגע לפעמים מתיש ואפילו עצוב.
בואו נדבר על סקס יש סצינות כתובות יפה שמלוות את הסיפור אחת ל…
2.5 כוכבים במדד שלי
תקציר:
