ג'אנה איסטון
Wrong (Cafe, #1) by Jana Aston
357 עמודים
"אני לא יכול להפסיק לחשוב עלייך, סופי." עיניו משוטטות על פניי. "הבוקר הזה… היה טעות. הכול טעות. את צעירה מדי בשבילי. את מתוקה ועדיין לא מקולקלת." הוא מסלק עוד קווצת שיער סוררת מלחיי ומעביר אותה אל מאחורי אוזני. "הייתי צריך לעזוב אותך במנוחה, להניח לך למצוא מישהו מתאים יותר עבורך, אבל בכל מה שקשור אלייך אני אנוכי."
ספר ראשון בסדרת בית הקפה (Cafe, #1) כל ספר מדבר על זוג אחר פוגשים את הדמויות המשניות אז עדיף לקרוא לפי הסדר.
הספר מספר על לוק וסופי, לוק הוא רופא גניקולוג לוהט ואפילו קצת מלוכלך, זכר אלפא דומיננטי שולט בן 36 ומסודר בחיים.
סופי איבדה את אמא שלה בגיל צעיר ומעולם לא הכירה את אביה, סטודנטית מקסימה לעיתים מבולבלת מתוקה טהורה ותמימה ואין לה מזל עם גברים, ילדונת בת 21 בלי ניסיון מיני ועובדת בבית קפה בשם "טחן אותי".
לוק מגיע באופן קבוע לבית הקפה כל יום שלישי הם מחליפים מבטים אפשר לומר שסופי מתאהבת חושבת שעליו כל הזמן אבל לא עושה כלום בנידון כי יש לה חבר.
סופי מחליטה שהגיע הזמן להפסיק להיות בתולה היא הולכת לרופא שיתן לה גלולות ושם להפתעתה הגדולה היא מגלה שלוק הוא הרופא שלה.
בחלומות שלה היא לא חשבה שהיא תפגוש את הגבר שהיא פינטזה עליו המון זמן ועוד בדרך הכי מביכה שיש היא שוכבת עירומה מולו והוא עושה לה בדיקת פאפ (אני אחסוך את התיאורים של מה שקרה כי זה לא אמור לקרות)
סופי נפרדת מהחבר שלה כי היא גילתה שהוא אידיוט. בינה לבין לוק מתחילה מערכת יחסים פיזית ולא יותר סופי ממוקדת בלימודים אבל בסתר ליבה היא רוצה יותר ולוק לא מחפש משהו רציני אלא לממש את כל הפנטזיות המיניות שלו וסופי מתאימה למה שהוא רוצה.
לא לקח הרבה זמן והם עברו למערכת יחסים עם רגשות אמיתיים ורצון להיות ביחד.
"ידעתי שהיא צעירה. הנחתי שהיא סטודנטית לתואר שני לפחות, אבל גם אז היא עדיין הייתה צעירה מדי בשבילי. בתחילה זה היה רק תמריץ בלתי מזיק לאגו – לראות איך האישונים שלה מתרחבים כשאני מדבר, את לחייה מסמיקות כשהיא מושיטה לי קפה, לראות בכל בוקר את עיניה העוקבות אחריי בהשתקפות הזכוכית כשצעדתי אל מחוץ לבית הקפה."
לוק מאוד עצור בנוגע לרגשות שלו הוא לא מגלה כלום מה עובר עליו (מזכיר את הרומן הרומנטי של פעם) דומיננטי לעיתים קיבלתי את ההרגשה שהוא מתלהב מסופי כי היא בת 21 והוא יכול לעשות איתה מה שהוא רוצה בלי שהיא תתנגד.
סופי עושה לו את החיים קלים לא מתנגדת זורמת עם הכל אין סכסוכים אין בעיות הכל זורם על מי מנוחות, עלילה לא מפותחת בלי עומק הכל מאוד פשוט ואפילו משעמם כי לא קורה כלום. העלילה מתקדמת בקצב מהיר מידי לוק מבוגר מידי בשביל סופי שמתנהגת כמו ילדה קטנה.
אם כבר ביקורת אז עד הסוף:
למי פונים בכדי לקבל בחזרה את הזמן האבוד שלי ?
מצאתי את האחות הקטנה והלא מוצלחת של חמישים גוונים של אפור יש לי הרגשה שהסופרת העתיקה סצנות חופשי משם, יש בספר מגוון סגנונות בגרסה הכי משעממת ובלי להט יבש לגמרי, לאן נעלמה התשוקה ?
אין בספר הזה עלילה אפשר לומר שלא מתרחש כלום. דמויות אנמיות פלקטיות אין רגשות והסברים למה עובר עליהן והכי גרוע הסיפור מסופר רק מהצד של סופי היא יוצאת ונשמעת כמו ילדה קטנה שנמצאת בסיפור שגדול עליה במספר מידות.
מה כן יש ? סקס והמון הסופרת נופלת למלכודת הידועה לא צריך עלילה מעניינת מספיק שניתן לקוראים המון סקס וזה כבר יעשה את העבודה כן בטח.
הנחה שגויה, הספר לא מעניין מעייף מערכת היחסים בין שתי הדמויות מתפתחת מהר מידי מרגישים שמשהו חסר, עלילה מוזרה ולא הכי ברורה, רדוד טיפשי ורחוק מלהיות אמין.
כתיבה רדודה תוכן מועט עם המון סקס קינקיות ושתלטנות (50 גוונים לא מוצלח)
בסוף יש אפילוג שמסכם את העלילה מנקודת המבט של לוק, מעט מידי ומאוחר מידי.
זה ספר ביכורים של הסופרת אני מניחה שהספרים הבאים יהיו יותר טובים אבל כרגע אני לא בעניין לבדוק.
לסיכום:
לא כל ספר חייבים לקרוא, יש כאן המון סקס ומעט תוכן מעניין משהו הלך לאיבוד בדרך וזה פשוט לא עובד.
כוכב אחד במדד שלי
תקציר:
אני מפורסמת ביכולת שלי למשוך אליי תמיד את הגברים הלא נכונים. גיי? פלייבוי שמשחק ברגשותיהן של נשים? הילד של אימא? תהיו בטוחים שנכוויתי מכולם. יום אחד לקוח נכנס לבית הקפה שבו אני עובדת במשרה חלקית, והוא הגבר הכי יפה שראיתי. מאותו רגע פניו מככבות בכל הפנטזיות הכי מלוכלכות שלי.
מותר לי לפנטז, למה לא? זה לא שאני מתכוונת לעשות משהו בקשר לזה. הביקורים שלו בבית הקפה הם פסגת יומי, עד לרגע שבו אני מבקרת במרפאת הסטודנטים כדי לקבל מרשם לגלולות, ואל חדר הבדיקות נכנס הגינקולוג.
בא לי לקבור את עצמי עמוק באדמה. למה? למה שהגורל יתאכזר אליי כך?
כן, הבנתם נכון… הגינקולוג? זה הוא.
איך אחזור לשרת אותו בבית הקפה לאחר שהוא ראה אותי על שולחן הבדיקות שלו בחלוק הלבן ולא בהרבה יותר מזה? ולמה אני תמיד מכניסה את עצמי למצבים המסובכים ביותר?