גייל מק'יו
413 עמודים במודפס
"הוא השתוקק לכל סנטימטר בגופה – לריח נשימתה המתוקה על שפתיו הרעבות, לטעם לשונה, לתחושה הרכה של עורה ולצליל קולה הצרוד הלוחש באוזניו. זאת הייתה מתקפה אלימה על כל חושיו, הוא חשש שהדבר היחיד שנותר לו זה האינסטינקט הטבעי שלו לחשוש בה יותר ולהזדקק לחוש בה שוב ושוב"
ספר ראשון ויש עוד ספר המשך.
קשה לי לקרוא על דמות ראשית בסיפור שנתפסת כסמרטוט, איך לעזאזל את נותנת לחבר שלך להתנהג אלייך ככה ואת עוד מרגישה אשמה על זה ?
תפסת אותו בוגד בך מול העיניים שלך אין יותר מזה, הגעת לסוף הדרך כאן את צריכה לזרוק אותו ביי ביי. העניין שהסופרת צריכה למלא 400 עמודים ואם היא תזרוק אותו איך הסיפור ימשיך ?
הפיתרון ניתן לחבר שלך להמשיך לדרוך עליך ולבגוד מהצד בזמן שהיא שאת חיה בגן של עדן של שוטים. לא הגיע הזמן לצאת מהסרט שאת חיה בו ?
"אז זה קרה – הנשיקה. לא מסוגלת לקלוט את המתרחש עד הסוף, אמלי כיסתה את פיה בידה, דמעות עולות בעיניה. אני פשוט רוצה שתאמיני לי. אין לה שום חשיבות בעיני. התרחקתי ממנה, אמלי אני נשבע שזה מה שעשיתי"
מדובר בשתי דמויות, אמלי וגאווין, (אני חושבת שהתאהבתי בגאווין ואני רוצה אותו לעצמי)
"שרירי בטן מעוצבים, הקוטעים את המכלול המעוצב ביותר של שרירים קשיחים המתפרשים מהכתפיים ועד לירכיים. סימן הווי העמוק שנעלם לתוך הבגד הים הלבן גרם לדופק שלה חתת קפיצה ולהתעורר לחיים"
אמלי נערת הכפר עוברת לניו יורק עם החבר שלה דילון לאחר מות אמה, היא פוגשת במקרה את גארווין ומשהו נדלק בינהם. בהמשך מתברר שגרווין הוא חבר של דילון החבר שלה וזה הופך למשולש רומנטי ששלושתם נמצאים בפנים.
אמלי וגרווין נלחמים במשיכה בינהם ולפעמים הם נכנעים למה שנראה בלתי נמנע אבל ברגע האחרון הם עדיין לא שוברים את כלים והמשולש ממשיך ללוות אותנו לאורך כל העלילה.
משהו בעלילה ובדמויות לא זרם לי. דמות נשית חלשה וחסרת עמוד שדרה לא הבנתי למה היא מרשה שיתנהגו אליה ככה. בגלל שדילון עמד לצידה (בעודו בוגד בה כל הדרך) כשאמה נפטרה זאת הסיבה שאת נותנת לו לדרוך עלייך ?
אמלי נקרעת בין שני הגברים. זאת ממש בחירה קשה שגבר מקסים סקסי וכל כך גברי מאוהב בך, הגבר השני בוגד בך, משקר לך לא פעם אחת אלא הרבה פעמים.
הייתי רוצה לדעת כמה סימני אזהרה שלא נאמר תמרורים אדומים בחורה צריכה לקבל לפני שהיא מבינה שהבחור הזה ממש לא בשבילה.
רמז לא מביאים בחור כזה הבייתה ובטח שלא הולכים להתחתן איתו.
יש בסיפור את חברתה הטובה אוליביה שאיתה היא חולקת דירה, האוליביה הזאת מדהימה! אשה חזקה שלא מפחדת לומר כלום והיא קלטה את דילן מהרגע הראשון. גבר בוגדני שלא שווה כלום. כמובן שאמלי לא מקשיבה וממשיכה להיות סמרטוט לרגליו. בקיצור חיה בסרט.
גאווין דמות חלומית של גבר מאוהב, הוא התאהב באמלי מהרגע הראשון שראה אותה.
"הוא התקשה לנשום רק מלהביט בה, הוא לא יכול היה להתמקד בשום דבר ספציפי בה. העיניים שלו חלפו עליה באיטיות, משתהות כדי להתפעל מהגזרה הנהדרת שלה. הוא היה בטוח שמראה שערה הערמוני המשתפל מעל החלק העליון של הביקיני שלי ישלח כל גבר לערש דווי כשהוא מאושר"
אמלי תעזבי שטויות תתפסי אותו לפני שמישהי אחרת תיקח אותו.
אני חייבת לומר שהספר לא תפס אותי, העלילה לא לא שאבה אותי פנימה. אני בעד משחק מקדים ושהגיבורים לא קופצים ישר לזרועות אחד של השני אבל כאן זה היה מוגזם. הסופרת מרחה את הרומן על פני כל כך הרבה זמן שבאיזה שלה זה איבד את הקסם. כל מה שיכולתי לחשוב עליו מתי זה יגמר.
רשמתי את זה בעבר ואני ארשום את זה שוב צריך להיות סופר מאוד מאוד טוב בשביל להחזיק את הקורא 400 עמודים, לא הרבה סופרים מסוגלים לזה.
קשה לי עם הדמות הנשית נדמה שהיא הלכה לאיבוד ולא ידעה מה היא רוצה מעצמה.
לפעמים רציתי לנער אותה ולומר לה "תגדלי ביצים ולכי על על מה שהלב שלך רוצה!"
בואו נדבר על סקס: פה ושם יש תיאורי סקס זה לא מספיק. לקראת הסוף זה קצת משתפר. נדמה שהסופרת קצת חסרת דמיון. אני ממליצה לקרוא את סמנתה יאנג לקבלת רעיונות 🙂
לסיכום:
אין ספק שיש כאן פוטנציאל רק חבל שהסופרת לא מימשה אותו, רומן משולש שנמשך ונמשך…דמות נשית חלשה. מבחינתי אפשר לוותר.
שני כוכבים במדד שלי
תקציר:
לאחר מות אימה ורגע לאחר שסיימה את לימודיה בקולג', אמלי קופר מחליטה לעבור לניו יורק עם החבר שלה, דילון פארקר, בציפייה להתחלה חדשה בחיים. דילון, שהיה קיר התמיכה המוצק של אמלי בעת התמודדותה עם האבל, הוא החבר המושלם; הגבר שמגלם בתכונותיו את כל מה שאישה יכולה אי פעם לרצות בגבר – הוא מתוק, עדין ומתחשב.
האומנם?
פגישה בלתי צפויה עם גאווין בלייק העשיר ורודף שמלות ידוע, סקסי באופן מסוכן ומקסים כמו השטן, מערערת אותה. המפגש ביניהם, קצר ככל שיהיה, מבעיר את כל חושיה. כשדרכיהם מצטלבות בשנית דרך מכר משותף ובלתי צפוי, היא מנסה להתכחש לרגשותיה, אבל גאווין המסתורי והנאה אינו מסוג הגברים שישחררו בקלות.
בעוד אמלי מגלה דברים על אודות עברו מלא הכאב של גאווין ואופיו האמיתי של דילון יוצא לאור, היא יודעת שעליה לפעול, או להסתכן בכך שתאבד את הכול, כולל את עצמה. אבל כיצד תוכל לבחור, אם אינה יכולה לסמוך על הלב שלה?
